יש לבלוג בערך 40 כניסות ביום בממוצע, בערך חצי מהכניסות נובעות מחיפושים אקראיים של אנשים בגוגל אבל החצי השני זה אנשים שהתכוונו להגיע לפה. בימים של פוסטים יש כ 20 מבקרים נוספים, רובם מגיעים באמצעות קוראי RSS למינהם… אז מי אתם קוראי החרישיים?
אם יש לכם בלוג, ואתם רוצים להחליף קישורי בלוגרול.. זה המקום להשמיע קול.
גרף מבקרים מאנליטיקס (שמפספס את כל המבקרים של קוראי ה RSS).
אמרתי לחברי לספסל שנראה לי שהוא רוצח, שקט למדי, נראה לא מאיים, בעיות קלות עד בינוניות באינטונציה….
חברי אמרו יהיה טוב…
וברגע שקיבלנו את טופס הבחינה, הוא הרג את כולנו…
מכירים את זה שאתם יושבים 3 שעות במבחן, מקללים את הרגע שנולדתם, עושים סיכום כזה בצד ומגיעים למסקנה שגם אם כוח עליון היה לצידכם המקסימום שהוצאת במבחן זה 40? אבל אחרי שעה, שעתיים ככה אתם מריצים בראש שוב את התרגילים, והמוח מתחיל עם המשחקים שלו, רומנטיזציה משולבת באופטימיות לא מוסברת. מהתרגיל הזה בטח סחטתי 20 נקודות, מזה שאחריו לפחות 15, את השלישי פתרתי 100% ומהרביעי יש את סעיף ב'. עד הערב אתם מצליחים לשכנע את עצמכם שיש מצב ל80 ככה…
האכזבה הולכת להיות מרה…
מרצה חביב החליט לתת לתלמידיו רשימה ובה עשרה משפטים מתמטיים, על תלמידיו לשנן את עשרת המשפטים והוכחותיהם למבחן סוף הסמסטר המתקרב.
200 סטודנ-תוכים יושבים שעות ארוכות ולומדים בע"פ 10 הוכחות, ניצול יותר טוב של הזמן היה יכול להיות בפתירת תרגילים אמיתיים לקראת הבחינה.
אני תוהה למה אותו פרופסור לא הגיע לאותה תובנה בעצמו, זה לא שהוא יודע את ההוכחות בעל פה, כשהוא כתב הוכחה על הלוח הוא העתיק אותה מדף שהיה ברשותו.
יום שישי בלי סאם ודין זה לא יום שישי…….. סוף סוף העונה ממשיכה
נקודת אמצע התואר באופן תיאורטי, סוף הסמסטר השלישי. בפועל קצת פחות מדוייק, שישה מבחנים לפני, אין לי כוח, עד מתי?
שנים נאלצתי להקשיב לפלצני מקינטוש כשהם מתרברבים בעיצוב המופלא של מערכת ההפעלה שלהם, בהנדסת האנוש שצופה כל צורך של המשתמש עוד לפני שהמשתמש החליט מה הוא רוצה לעשות בכלל, במערכת הפעלה חסרת תקלות ובלה בלה בלה.
היום נכנסתי קצת לעולם המק ואחרי כמה שעות חששותיו אומתו, המערכת נבנתה לאנשים מפגרים שמעוניינים להיות עבדים של תאגיד שמכריח אותם לעשות דברים בדרך שהוא מכתיב מראש, אין שום חופש למשתמש, אתה חייב להוריד ולהתקין תוכנות בצורה שהחליטו בשבילך, מדיה אתה תצרוך רק דרך אייטונס וזה רק אחרי שתפתח חשבון אצל אפל, הגדרות חומרה אמיתיות לא קיימות בלי עבודה ברמת הטרמינל, "הנדסת האנוש" סטייל אפל משמעותה אנחנו נחליט בשביל איך כל דבר יעשה ויתפקד, אתה תחייך כי אין לך ברירה אחרת.
המערכת הזו בנויה לאנשים שרוצים לקבל מחשב כמקשה אחת, חומרה שנבחרה עבורם מראש ותוכנה חדגונית שנבנתה עבורם. אחידות היא מילת המפתח, תלם מגביל שמותווה עבורך ואין טעם להסתכל ימינה או שמאלה. אפל הוסיפו קצת נצנצים ואפקטים כדי ללכוד את כל אותן גחליליות ולמשוך אותן אל האור המלאכותי שייצרו עבורן.
אחרי שנים על חלונות, לינוקס וכל מה שבאמצע המסקנה שלי היא ש OS X זוכה בתואר המפוקפק של תחתית הביצה, לרכוש מחשב מאפל עם מערכת ההפעלה שלהם זה כמו לרכוש DVD, הוא בא עם סט פונקציות קבוע והוא יחליט איך הוא עובד. למשתמשים פשוטים בורות היא אושר אני מניח, למשתמשים שאוהבים להחליט לאן כל דבר הולך ואיך הוא יתפקד – מדובר בסיוט.
ולמה כל הסיפור הזה התחיל? כי שוב אפל החליטו שמי שרוצה לפתח אפליקציות לאייפון חייב לעשות את זה מתוך מערכת ההפעלה שלהם בלבד, יחי הכפיה.
אנשים לא אובייקטיבים יתחייבו (אני למשל) שמדובר באתר הכי מצחיק באינטרנט, לאחרונה הוא כמעט לא מקבל חשיפה, 20-30 כניסות ביום, אין לי כוח לעשות קמפיין פרסומי מאולתר בפייסבוק אז נסתפק בפוסט הזה בתקווה שגוגל יעלו אותו קצת למעלה בדירוג שלהם ואנשים יגיעו בצורה אורגנית.
אבל בלי קשר, אם בא לכם לצחוק אז כנסו לאתר ותקראו כל מני ציטוטים שנלקחו מחדרי IRC שונים.
יש גם את עשרת הגדולים ששווה לבדוק.
אז כנסו, ואם אתם אוהבים, תנו לינק מאצלכם.
אני לא נוהג לפרסם יותר מדי דברים טכניים גיקים פה, אבל הפעם אני אחרוג מכיוון ששברתי את הראש עד 3 ומשהו בבוקר אתמול בשביל לסיים את התוכנית הזאת. זה מה שקורה שדוחים לרגע האחרון ומתחילים ב10 בלילה להכין את העבודה שצריך להגיש למחרת, זה התרגיל האחרון של אותה עבודה. תוכנית ב MIPS (סוג של שפת סף) שלוקחת מספר בבסיס הקסה דצימלי וממירה אותו למספר עשרוני. יש לציין שלמדתי מיפס לצורך הגשת העבודה, כלומר זו פיסת הקוד השניה שאני נאלץ לכתוב, הקוד לא מושלם, בטח גם לא מרשים, אפילו מכוער, אבל עובד כמו נינג'ה.
.data str1:.asciiz "\nInsert a number in hexadecimal: " str2:.asciiz "\nDecimal value: " newline:.asciiz "\n" hex: .space 33 strsize: .word 0 .text .globl main main: li $v0,4 #prints str1 la $a0,str1 syscall li $v0,8 #reads string la $a0,hex li $a1,32 syscall li $v0,4 #prints str2 la $a0,str2 syscall jal fixstr #replace \n with \0 jal converthex #converts to decimal move $a0,$v0 li $v0,1 syscall li $v0,4 #prints newline la $a0,newline syscall li $v0,10 #exit syscall fixstr: la $t0,hex li $t1,0 li $t3,10 # new line \n loop: lb $t2,($t0) beq $t2,$t3,foundnewline addi $t0,$t0,1 addi $t1,$t1,1 j loop foundnewline: sb $zero,($t0) sw $t1,strsize jr $ra hexchar2dec: li $t0,47 blt $a0,$t0,terminate li $t0,70 bgt $a0,$t0,terminate li $t0,57 ble $a0,$t0,ok li $t0,65 blt $a0,$t0,terminate ok: #between 48...57 or 65...70 = 0-9 or A-F li $t0,58 blt $a0,$t0,number addi $v0,$a0,-55 jr $ra number: addi $v0,$a0,-48 jr $ra terminate: li $v0,-1 jr $ra power: move $t0,$a0 beqz $t0,ret1 li $t1,1 li $t2,16 p_loop: mul $t1,$t1,$t2 addi $t0,$t0,-1 beqz $t0,done j p_loop done: move $v0,$t1 jr $ra ret1: li $v0,1 jr $ra converthex: la $t0,hex li $t1,0 lw $t3,strsize addi $t3,$t3,-1 li $t4,-1 li $t6,0 #sum c_loop: lb $t1,($t0) beqz $t1,finish move $a0,$t1 addi $sp,$sp,-8 sw $ra,0($sp) sw $t0,4($sp) jal hexchar2dec lw $ra,0($sp) lw $t0,4($sp) addi $sp,$sp,8 beq $v0,$t4,badstring move $t5,$v0 # save current char move $a0,$t3 # pos addi $sp,$sp,-16 sw $ra,0($sp) sw $t0,4($sp) sw $t1,8($sp) sw $t2,12($sp) jal power # 16^pos lw $ra,0($sp) lw $t0,4($sp) lw $t1,8($sp) lw $t2,12($sp) addi $sp,$sp,16 mul $t5,$t5,$v0 add $t6,$t6,$t5 # sum += currentchar^16^pos addi $t3,$t3,-1 # pos-1 addi $t0,$t0,1 # next char j c_loop badstring: li $v0,-1 jr $ra finish: move $v0,$t6 jr $ra
כשרוב האנשים שאני מכיר אומרים דרום תל אביב הם מתכוונים לשנקין, מקסימום פלורנטין, בשלושת החודשים האחרונים העברתי במסגרת העבודה יום בשבוע בדרום תל אביב, הדרום האמיתי. לא, אין שם רד נקים ואולי קצת חבל כי יש שם מלא כושים, ניגרים, סודנים ושאר אפריקאים שמאכלסים את מחנה הפליטים המאולתר שהוקם ברחובות שבאיזור התחנה המרכזית החדשה, מי שחושב שמה שהולך בלווינסקי זו שערוריה שניסה לעבור באחד הרחובות הצדדיים. כשאני עובר שם בבוקר הם בעיקר נזרקים על איזה עץ או ספסל נוח בפארק, בצהרים הם ממלאים את הרחובות כך שקשה לא להרגיש בטל בשישים כשאתה חולף על פני עדרי הפליטים שברחובות, בפעמים הבודדות שנאלצתי לעבור באזור בשעות הלילה הבנתי שכדאי לחזור למחוז המבטחים ומהר.
דרום תל אביב נקרא המקום הכי נמוך בתל אביב הרבה לפני שהגיעו אליו הפליטים, בכל פינת רחוב יש הומלסים, אצל חלקם אפשר ממש לראות שחלק מהגפיים נרקבו ונמקו, לא צריך לחפש הרבה בשביל למצוא נרקומן מסתופף באיזו פינה ומחמם כפית עם מצית. הדבר הכי בולט בדרום תל אביב, בעיקר בגלל שלטי הרחוב שמפרסמים אותם הם בתי הבושת. כל עשרה מטרים יש "חנות סקס", עם תאי צפיה,חדרי אירוח ואיך אפשר בלי, משחות השהייה מהטובות בעולם, בתוך אותן "חנויות סקס" ולפעמים מחוצה להן נמצאות הזונות וסרסוריהן. לא מדובר במבנים נסתרים, לא פעם משאירים את הדלתות פתוחות כדאי שלקוחות פוטנציאלים יראו מה הולך בפנים ויכנסו. למשטרת ישראל ועיריית תל אביב נוח להתעלם מהמצב בדרום תל אביב, ממאות הפליטים שממלאים את הרחובות, מעשרות בתי הבושת שנמצאים בכל פינה, מעשרות הנרקומנים וההומלסים שזרוקים ברחובות, לא מעוניינים לנקות את הרחובות האלו ולא מנסים לעזור לאלה שעוד ניתן לעזור.
אני יודע שלא חידשתי פה הרבה, כולם מכירים את הסיפורים על התחנה המרכזית אבל רוב האנשים לא "זוכים" להסתובב באיזור ברגל, לחפש קיצורי דרך ברחובות הצדדיים (לא מומלץ) ולראות ממש בעיניים אנשים, ספק חיים ספק זומביים, ולדעת ש500 מטר צפונה אתה זו כבר עיר שונה.
מיסטקל קומפלס – Mystical Complex – משובח… הנה שניים מהיותר טובים שלו (לטעמי)
אופטימוס פריים
Take me higher
