כן, זה הולך להיות פוסט ממורמר על החיים שלי כסטודנט.
אז נרשמנו לדו חוגי מדעי המחשב וקולנוע, שכר הלימוד קצת מעל 11 אלף שקל.
אמרנו נחסוך בשכר הדירה אז נרשמנו למעונות, שכר הדירה 1000 לחודש כפול 10 חודשים עד כה, 10 אלף שקל.
קנינו לפטופ כי אי אפשר בלי, 5 אלף שקל.
אוכל זה גם מצרך די חיוני, משהו באיזור ה1200 שקל בחודש (יקר פה בסופרמרקטים) כפול 10 עד כה, 12 אלף שקל.
נרשמנו למכון כושר, כי לימודים + אוכל + באסה = קרקע פוריה לכרס, 1500 שקל (1.5).
עד כה הגענו לכ40 אלף שקל, רק על הדברים החיוניים, נוסיף על זה בגדים, נעליים, אינטרנט, שוקולד, בירה פעם ב..,נסיעות וכדומה ונגיע לסכום 45,000 שקלים חדשים שעפו לי בשנה האחרונה.

אינעל העולם.

חייב לחזור לעבוד.

פורסם בלוח מודעות בבניין וולפסון שבאוניברסיטת תל אביב.

הלכתי ברחוב אתמול בלילה, איזור רמת אביב, שכונה ג'. בזווית העין אני קולט מזרון משומש מצוי, אמרתי ניקח אותו אולי נמצא לו שימוש, הקיצר לאחר בדיקה זריזה מצאתי בפנים מליון דולר, אמרתי לעצמי וואלה סבאחלה אולי סוף סוף מזלי משתפר לטובה. לקחתי אותו לדירתי הקטנה, זרקתי את המזרן על המיטה – הרי אם כבר יש לך אופציה לדפוק חרופ של מיליון דולר, לא תנצל את המצב? אז קפצתי על המזרן, נמרחתי, הסנפתי את הריח של המיליון, תענוג. מתהפך ימינה, מתהפך שמאלה, מתמתח, מתכווץ אך לא מצליח למצוא תנוחה נוחה, עוברת רבע שעה ואני עדיין ער, לספור כבשים לא עוזר, עוד חצי שעה עברה, וגם שעה אך עבאדי לא נרדם, מה מסתבר? שהבת זונה חסכה את המליון דולר במטבעות! לאחר חצי לילה שבו מטבעות של חצי שקל ניסו למצוא את דרכם לחריצים שונים ולאחר אין ספור היפוכים וקללות בשפות זרות קמתי בתסכול והעפתי בפזיזות את המניאק מהחלון ישר לצפרדע של הזבל, רוצו לחירייה.