נובמבר 2008, אני עובר לגור במעונות הסטודנטים. אני מגלה שקיימת מדיניות של שיבוץ סטודנטים מתחומי לימוד דומים באותן הדירות וכך יוצא ששלושת שותפי לומדים הנדסה, ציפיתי לשלושה חנונים וקיבלתי שלושה חנונים אבל למה כולם חולי נפש?
כשאני נכנס לחדרי הדבר הראשון שתופס את עיני הוא שטיחון על הרצפה ועליו מסודרים כמו חיילים 4 זוגות נעליים, לאחר מכן אני שם לב ששאר החפצים בחדר ששותפי לחדר הכניס מבעוד מועד מסודרים בצורה מופתית ומדוייקת, לאחר כמה ימים של התבוננות אני מבין ששותפי, עתודאי להנדסת חשמל שיזכה לשם י' בפוסט הזה, סובל מהפרעה אובססיבית כפייתית. וכאשר מוסיפים את תסביך האלוהות שלוקים בו רוב העתודאים – "אימא אומרת שאני גאון, אני הולך לאוניברסיטה לפני הצבא, אני אהיה קצין ולכן אין ספק שאני הוא נזר הבריאה" מתקבל שותף לדירה (ובזמנו לחדר) אנטיסוציאליסט שרוקד על גבול השפיות ובהחלט חוצה את גבול הטעם הטוב.
שותפי לדירה ש', עתודאי להנדסת מכונות, גם כן לוקה בתסביך הנ"ל אך הבעיה המרכזית שלו היא שהוא מהלך מתוך שינה, ולא סתם מהלך, מהלך אימים על שאר תושבי הדירה. ש' לא רק הולך אלא גם מדבר תוך כדי שינה, לפעמים בעברית, לפעמים בערבית, מדי פעם במרוקאית, אנגלית ואפילו בצרפתית. הבעיה המרכזית היא שלפעמים הוא מדבר על איך הוא ישחט את כולנו בשקט. שזה די מתכון לכתבה בעיתון על שלושה שותפים שנשחטו תוך כדי שינה על ידי שותפם הרביעי שלא זוכר את פרטי המקרה כיוון שישן בעת במעשה.
השותף השלישי, גולת הכותרת של דירתנו הקטנה,עתודאי לשעבר, בן 29, שוקל 130 קילו, מתקלח אחת לשבוע וחצי, לא מצחצח שיניים, משתמש לי בכלים ולא שוטף אותם. בעל חוסר מודעות עצמית משווע לבעיות שלו ולהשפעה שלהן על שאר הדיירים, התגלה בנסיבות לא נעימות כסובל מסכיזופרניה וזוכה בהפרש די גדול בתואר מלך 'אברבנל'.
סטודנטים עתידיים באשר אתם, תשכרו דירה, עם בחורות, שלא לומדות הנדסה, בלי עתודאים, תצילו את נפשותיכם….
