כשרוב האנשים שאני מכיר אומרים דרום תל אביב הם מתכוונים לשנקין, מקסימום פלורנטין, בשלושת החודשים האחרונים העברתי במסגרת העבודה יום בשבוע בדרום תל אביב, הדרום האמיתי. לא, אין שם רד נקים ואולי קצת חבל כי יש שם מלא כושים, ניגרים, סודנים ושאר אפריקאים שמאכלסים את מחנה הפליטים המאולתר שהוקם ברחובות שבאיזור התחנה המרכזית החדשה, מי שחושב שמה שהולך בלווינסקי זו שערוריה שניסה לעבור באחד הרחובות הצדדיים. כשאני עובר שם בבוקר הם בעיקר נזרקים על איזה עץ או ספסל נוח בפארק, בצהרים הם ממלאים את הרחובות כך שקשה לא להרגיש בטל בשישים כשאתה חולף על פני עדרי הפליטים שברחובות, בפעמים הבודדות שנאלצתי לעבור באזור בשעות הלילה הבנתי שכדאי לחזור למחוז המבטחים ומהר.
דרום תל אביב נקרא המקום הכי נמוך בתל אביב הרבה לפני שהגיעו אליו הפליטים, בכל פינת רחוב יש הומלסים, אצל חלקם אפשר ממש לראות שחלק מהגפיים נרקבו ונמקו, לא צריך לחפש הרבה בשביל למצוא נרקומן מסתופף באיזו פינה ומחמם כפית עם מצית. הדבר הכי בולט בדרום תל אביב, בעיקר בגלל שלטי הרחוב שמפרסמים אותם הם בתי הבושת. כל עשרה מטרים יש "חנות סקס", עם תאי צפיה,חדרי אירוח ואיך אפשר בלי, משחות השהייה מהטובות בעולם, בתוך אותן "חנויות סקס" ולפעמים מחוצה להן נמצאות הזונות וסרסוריהן. לא מדובר במבנים נסתרים, לא פעם משאירים את הדלתות פתוחות כדאי שלקוחות פוטנציאלים יראו מה הולך בפנים ויכנסו. למשטרת ישראל ועיריית תל אביב נוח להתעלם מהמצב בדרום תל אביב, ממאות הפליטים שממלאים את הרחובות, מעשרות בתי הבושת שנמצאים בכל פינה, מעשרות הנרקומנים וההומלסים שזרוקים ברחובות, לא מעוניינים לנקות את הרחובות האלו ולא מנסים לעזור לאלה שעוד ניתן לעזור.
אני יודע שלא חידשתי פה הרבה, כולם מכירים את הסיפורים על התחנה המרכזית אבל רוב האנשים לא "זוכים" להסתובב באיזור ברגל, לחפש קיצורי דרך ברחובות הצדדיים (לא מומלץ) ולראות ממש בעיניים אנשים, ספק חיים ספק זומביים, ולדעת ש500 מטר צפונה אתה זו כבר עיר שונה.
דרום תל אביב
8 בינואר, 2010ישראטראנס תוצרת באר שבע
8 בינואר, 2010מיסטקל קומפלס – Mystical Complex – משובח… הנה שניים מהיותר טובים שלו (לטעמי)
אופטימוס פריים
Take me higher
עוד בלוג כושל?
28 באוקטובר, 2009מעל חודש לא כתבתי, זה לא שלא היה מה לכתוב, בהתחלה לא היה זמן ואחר כך כשהיה זמן כבר לא היה מומנטום ואז עבר עוד איזה שבוע ואחריו עוד כמה ימים ואיכשהו נכנסתי למשבצת של עוד בלוג עזוב.
היום נכנסתי לפה בעקבות הודעה במייל על תגובה שהתקבלה לפוסט ישן (תודה גוגל), והאכזבה מרה.
אברבנל
15 בספטמבר, 2009נובמבר 2008, אני עובר לגור במעונות הסטודנטים. אני מגלה שקיימת מדיניות של שיבוץ סטודנטים מתחומי לימוד דומים באותן הדירות וכך יוצא ששלושת שותפי לומדים הנדסה, ציפיתי לשלושה חנונים וקיבלתי שלושה חנונים אבל למה כולם חולי נפש?
כשאני נכנס לחדרי הדבר הראשון שתופס את עיני הוא שטיחון על הרצפה ועליו מסודרים כמו חיילים 4 זוגות נעליים, לאחר מכן אני שם לב ששאר החפצים בחדר ששותפי לחדר הכניס מבעוד מועד מסודרים בצורה מופתית ומדוייקת, לאחר כמה ימים של התבוננות אני מבין ששותפי, עתודאי להנדסת חשמל שיזכה לשם י' בפוסט הזה, סובל מהפרעה אובססיבית כפייתית. וכאשר מוסיפים את תסביך האלוהות שלוקים בו רוב העתודאים – "אימא אומרת שאני גאון, אני הולך לאוניברסיטה לפני הצבא, אני אהיה קצין ולכן אין ספק שאני הוא נזר הבריאה" מתקבל שותף לדירה (ובזמנו לחדר) אנטיסוציאליסט שרוקד על גבול השפיות ובהחלט חוצה את גבול הטעם הטוב.
שותפי לדירה ש', עתודאי להנדסת מכונות, גם כן לוקה בתסביך הנ"ל אך הבעיה המרכזית שלו היא שהוא מהלך מתוך שינה, ולא סתם מהלך, מהלך אימים על שאר תושבי הדירה. ש' לא רק הולך אלא גם מדבר תוך כדי שינה, לפעמים בעברית, לפעמים בערבית, מדי פעם במרוקאית, אנגלית ואפילו בצרפתית. הבעיה המרכזית היא שלפעמים הוא מדבר על איך הוא ישחט את כולנו בשקט. שזה די מתכון לכתבה בעיתון על שלושה שותפים שנשחטו תוך כדי שינה על ידי שותפם הרביעי שלא זוכר את פרטי המקרה כיוון שישן בעת במעשה.
השותף השלישי, גולת הכותרת של דירתנו הקטנה,עתודאי לשעבר, בן 29, שוקל 130 קילו, מתקלח אחת לשבוע וחצי, לא מצחצח שיניים, משתמש לי בכלים ולא שוטף אותם. בעל חוסר מודעות עצמית משווע לבעיות שלו ולהשפעה שלהן על שאר הדיירים, התגלה בנסיבות לא נעימות כסובל מסכיזופרניה וזוכה בהפרש די גדול בתואר מלך 'אברבנל'.
סטודנטים עתידיים באשר אתם, תשכרו דירה, עם בחורות, שלא לומדות הנדסה, בלי עתודאים, תצילו את נפשותיכם….
מסודרים עונה שניה
15 באוגוסט, 2009לפני כמה ימים סיימתי לראות את העונה השניה של מסודרים וכבר אחרי מספר פרקים אפשר היה להבין שיוצרי הסדרה או האנשים שמעליהם החליטו את הטעות הקלאסית שעושה כל סדרה ישראלית, להסתמך על כך שיש כבר לסדרה קהל ושיהיה רייטינג אז לא ממש חשוב שהתסריט יהיה איכותי.
העונה השניה חוזרת על העונה הראשונה, שוב פותחים סטארט אפ, שוב מוכרים אותו, שוב עושים כסף ועל הדרך מנפיצים עלילה טיפשית ומשעממת על כך שתומר הולך לכנסת. מה שעצוב הוא שלעונה השניה היה תקציב מכובד והיה אפשר לנצל את זה בשביל להעלות את הסדרה רמה, ראינו את זה בסצנות המסוקים, באנימציות של "הפיתוח" החדש, בהפקת תשדירי הבחירות של תומר אבל התפישה של הכותבים היא שהצופים שלהם מטומטים ולכן לא צריך להתאמץ, להפך אפשר למכור להם מעשיות דביליות מורידה את מסודרים לרמת הבורקס.
מה שהיוצרים של מסודרים לא הצליחו להבין, זה שלא צריך ללכת קדימה לסטארט אפ חדש ובכך חזור על עצמם ולא לחדש לנו הצופים כלום אלא לחזור אחורה בזמן בכל מני פלאשבקים ולהראות לנו את החבורה לפני שהם היו "מסודרים".
להראות לנו איך הם הכירו אחד את השני, איך ברלד היה קצין צהוב צעיר מת בצבא שנצמד לנהלים ומה קרה לו כשגיא הביא לו את הג'ויינט הראשון שלו ואיך נולד ברלד שאנחנו אוהבים, או איך שוטרים צבאיים רדפו אחרי ארז החנון ותומר הגולנצ'יק הערס הציל אותו. היו צריכים להראות לנו את הסטארט אפ הראשון בשלביו הראשונים, את הקשיים, את הרגעים שליכדו את החבורה. במקום זה קיבלנו עלילה משעממת, עם בדיחות שכבר ראינו בעונה הראשונה, עם אותן הבעיות מהעונה הראשונה ככה שיוצא שהעונה השניה הסתיימה באותו "סוף מפתיע" שבה הסתיימה העונה הראשונה. החבורה מתפרקת, נחשו איך תתחיל העונה השלישית? אם שכחת פשוט צפו בתחילת העונה שניה.
לסיום, מעצבן, מאכזב, יכל להיות הרבה יותר טוב, נורא חבל שמניחים שהצופים יאכלו כל פרק שיקרינו להם.
45 אלף שקל
11 באוגוסט, 2009כן, זה הולך להיות פוסט ממורמר על החיים שלי כסטודנט.
אז נרשמנו לדו חוגי מדעי המחשב וקולנוע, שכר הלימוד קצת מעל 11 אלף שקל.
אמרנו נחסוך בשכר הדירה אז נרשמנו למעונות, שכר הדירה 1000 לחודש כפול 10 חודשים עד כה, 10 אלף שקל.
קנינו לפטופ כי אי אפשר בלי, 5 אלף שקל.
אוכל זה גם מצרך די חיוני, משהו באיזור ה1200 שקל בחודש (יקר פה בסופרמרקטים) כפול 10 עד כה, 12 אלף שקל.
נרשמנו למכון כושר, כי לימודים + אוכל + באסה = קרקע פוריה לכרס, 1500 שקל (1.5).
עד כה הגענו לכ40 אלף שקל, רק על הדברים החיוניים, נוסיף על זה בגדים, נעליים, אינטרנט, שוקולד, בירה פעם ב..,נסיעות וכדומה ונגיע לסכום 45,000 שקלים חדשים שעפו לי בשנה האחרונה.
אינעל העולם.
חייב לחזור לעבוד.
זין בעין
28 ביולי, 2009הכל התחיל בטיול תמים לחוף פרישמן ביום חמישי, נכנסתי למים, העין שרפה, למחר התעוררתי עם דלקת עצבנית בעיני השמאלית. השעה הייתה 11 בבוקר והחלטתי לקפוץ לבית המרקחת בשביל לקנות משחת עיניים אך הסתבר לי שמשחת עיניים דורשת מרשם רופא. מכיוון שזה היה יום שישי, החלטתי למהר לסניף של קופת חולית כללית ברחוב ברודצקי ולקבל מרשם למשחת עיניים אחרת אני אתקע כל הסופ"ש עם עין פצועה וכואבת, והעין היא כנראה האיבר השני בהיררכית האיברים בגוף הגברי שלא כדאי לפצוע. אז הגעתי למרפאה בשעה 11:45 ואיך שאני נכנס אני רואה את הרופא חותך הביתה מוקדם, הפקידה בפנים כבר מודיעה לי שהסתיימה קבלת קהל ושאם זה דחוף אז אני יכול לגרור את עצמי למרפאת חירום אי שם במרכז תל אביב, 70 שקל בשביל לראות רופא חירום + 100 שקל על מוניות הלוך חזור, וויתרתי על התענוג – בדיעבד, זו הייתה טעות, העין היא בהחלט האיבר הראשון בהיררכית האיברים בגוף הגברי שלא כדאי לפצוע. מאז שהשתחררתי מהצבא עברו בערך 5 שנים שבהן כל חודש אני משלם לקופת חולים כללית 28 שקל ויוצא ששילמתי עד עכשיו בערך 1500 שקל, ב5 שנים האלו הלכתי לרופא פעם אחת, אולי פעמיים ובפעם היחידה שבאמת הייתי צריך את הרופא, הבן זונה חתך מוקדם.
למי שמתעניין, ביום ראשון חזרתי אל הרופא הנ"ל, הוא רשם לי כל מני שטויות שלא כל כך עזרו, ביום שני הלכתי לרופא עיניים מומחה שפינק אותי באנטיביוטיקה למתקדמים והעין לאט לאט מחלימה.
Adventureland – שנות ה80 העליזות
13 ביולי, 2009סרט שמגולל את עלילותיו של בחור צעיר שסיים תואר ראשון חסר משמעות בספרות ומתכנן להמשיך לתואר שני בעיתונאות באוניברסיטה יוקרתית אך מצבו הכלכלי מחייב אותו לעבוד בקיץ על מנת שיוכל לממן את הלימודים. העבודה היחידה שהוא מצליח למצוא היא בלונה פארק בתור אחראי על תחנות משחקים שונות. סרט חמוד עם אחלה קאסט, כרגע אין אותו להורדה באיכות משהו אז תחכו ל-DVDRIP או שתלכו לקולנוע. הלהיט של הסרט הוא פס הקול שמלווה אותו, את שנות ה80 העברתי מגיל 0 עד 7 ככה שאי אפשר להגיד ששנות ה80 הוא עשור שאני ממש מכיר אבל איכשהו פס הקול מעביר תחושת נוסטלגיה.
אם בא לכם לגנוב קצת מוזיקה אז ניתן להוריד את פס הקול של הסרט מפה.
הדבר היחיד שחסר שם זה Breaking the law של ג'ודס שמופיע בסרט אבל משום מה הושמט מפס הקול וחבל.
איבדתם 20 שקל?
8 ביולי, 2009פורסם בלוח מודעות בבניין וולפסון שבאוניברסיטת תל אביב.
לא יודע אם מדובר פה בנשמה טובה או נשמה תמימה או אולי מישהו רוצה להתעלל בבעלים של מכשיר הטלפון הספציפי… בכל מקרה, נחמד.
הבלוגים עדיין לא הגיעו לפריפריה ?
5 ביולי, 2009כשהייתי צעיר יותר וגרתי באיזה חור הכל הגיע יותר לאט, עד גיל 18 לא הייתה אצלנו תשתית לכבלים וכתוצאה מכך לא זכיתי לחוות את ערוץ 6 בתור ילד, זה מסביר הרבה דברים.
גם הבלוגים מסתבר עדיין לא הגיעו לפריפריה, הנה ניתוח הכניסות לבלוג שלי בארבעה הימים האחרונים על פי מיקום הגולש.
לא צריך להיות מינה צמח בשביל לראות שסטטיסטית מהמרכז מגיעים הרבה יותר גולשים וניתן להניח שרובם הגדול בעלי בלוג בעצמם כי בישראל רק בלוגרים קוראים בלוגים של אחרים
עוד 10 שנים ככה, יתחילו לבוא כניסות מהצפון והדרום.
